תמיד אהבתי ללמוד.
כילד הייתי נוסע לספרייה העירונית
להשאיל ספר וכבר בדרך חזרה
הייתי מסיים אותו.
אמא שלי הייתה משתגעת מזה.
וזה לא נעצר בילדות,
בכל הזדמנות שהייתה לי אהבתי ללמוד,
ללמוד ולהתנסות,
באיזה תחום?
באיזה תחום לא?!
הכל מהכל,
שיווק דיגיטלי,
מדע,
עולם הכסף באינטרנט,
חכמת הקבלה,
עולם הנסתר
פסיכולוגיה התנהגותית
פסיכולוגיה צרכנית,
ואפילו פיזיקה קוונטית!
פשוט אוהב ללמוד,
ברוב הפעמים מעדיף את זה
על פני בילוי, סרט או עוד יציאה,
הסטודנט הנצחי,
אמרו לי, "אתה מזל תאומים זה הפאק שלהם,
אוהבים ללמוד קצת מכל דבר"
ואז הבנתי שה"פאק" שהם מדברים עליו הוא הברכה שלי,
היכולת לראות את העולם מכל מיני זוויות,
לתת מספר פתרונות לכל בעיה,
זה מי שאני וזה ארגז הכלים שלי.
ויש לזה גם שם בעולם החדש,
"מולטיפוטנציאליים"
כאלו שמוכשרים בהמון דברים ולא רק בדבר אחד,
כאלו שלא יכולים לעסוק בדבר אחד בלבד
עד שיגיעו לפנסיה,
שצריכים גיוון,
שמקבלים את הסיפוק מעיסוק בכמה דברים במקביל.
אבל בתוך תוכם הם מקנאים,
מקנאים באותם אנשים שפתחו עסק בתחום אחד
שהוא התשוקה שלהם,
אלו ש"חיים את הייעוד שלהם".
כששמעתי לראשונה את הביטוי "מולטיפוטנציאל"
חשבתי שהנה סוף סוף מצאתי את ההגדרה לעצמי,
אך ככל שהזמן עבר,
והאסימונים התחילו ליפול,
בזה אחר זה,
הבנתי.
הבנתי שכל אותם יכולות וידע,
לא נועדו אלא לדבר אחד בלבד,
לאפשר לי לעזור לאנשים אחרים
למצוא את הייעוד *הנכון* להם,
ולהם בלבד,
מתוך הראייה והניסיון הרחב שצברתי,
במגוון תחומים ועולמות תוכן,
להיות המתווך
ולתאם להם פגישה עם עצמם.