אמונה.
אחד המרכיבים הכי חשובים
בכל ספרי המתכונים של ההצלחה,
אם לא ה-מרכיב.
אבל אנחנו במרוצת החיים
לא מעט פעמים שוכחים מקיומו,
או גרוע מכך, מתעלמים ממנו ביודעין,
בבחינת הכל תלוי "בכוחי ועוצם ידי" (בלבד).
לא חשובה האמונה,
העיקר לעשות,
ליצור,
ולרוץ לקטוף את התוצאות.
העניין הוא שלפעמים אין מה לקטוף,
השקענו,
נתנו מעצמנו,
ואת התוצאות לא ניתן לראות בעיניים.
ואנחנו?
מיד מסיקים שזה לא עובד,
מצטערים על הזמן שבזבזנו,
על המשאבים
ומיד רצים לנסות משהו חדש,
והסרט מתחיל לרוץ בשידור חוזר.
ברוב הפעמים אנחנו לא מקדישים
אפילו דקה לעצור שנייה
ופשוט להאמין,
להאמין שמה שעשינו יצליח,
שנתנו את היגיעה שלנו,
ומפה צריך לתת ליקום לעשות את שלו.
הרי כשאנו שותלים זרע באדמה,
ומשקים אותו,
אנחנו לא באים למחרת
וחופרים לראות מה קרה ולמה הוא לא צמח
ואז מחליטים שזה לא עובד,
צמח דפוק!
לא.
אנחנו מבינים שיש פה עוד כוח (כלשהו),
שצריך לעשות את עבודתו
ושהוא דורש זמן
וסבלנות
אבל בסוף אם ניתן לו את כל התנאים
נקבל את מה ששתלנו.
אז אם יש לנו את ההבנה הזאת
לגבי שתילים וצמחים,
למה אנחנו לא מצליחים (לרוב),
להבין את זה גם בחיים?
אמונה היא אומנות (לא סתם יש למילים את אותו השורש)
אז תתנו מעצמכם את המיטב,
תיצרו את התנאים האופטימליים להצלחה,
ואז,
עצרו שנייה,
תאמינו, אבל באמת בכל הלב
אמונה שלמה,
בלי ספקות,
ועכשיו סבלנות,
פירות ההצלחה בדרך.