סיפור חיי

והנה עברו להם 8 שנים מהחיים,
בעבודה בכלוב מזהב,
עם הקפה והמאפה בקפיטריה,
ה Happy hours עם הגלידות
ועם עוד 10 ק"ג בונוס לרזומה.

וכשגדשה הסאה,
התחיל לו מרדף מסוג חדש,
מרדף אחרי החופש,
להרוויח מספיק כסף מהאינטרנט, מהבית,
כדי לא להיות חייב לקום בבוקר
לעבודה שאני לא אוהב
למרות שיש בה אחלה קפה ומאפה.
להחזיר את הזמן *שלי* לעצמי.
אז רדפתי,
למדתי,
ניסיתי,
טעיתי,
התייאשתי,
נפלתי
וקמתי
ובסוף גם פיצחתי,
התחלתי להרוויח כסף גם מתוך שינה,
איביי,
אמזון,
שיווק שותפים, you name it

אבל משהו שם סירב להתמלא,
כמו דלי עם חור,
שלא משנה כמה מים תשפוך לתוכו
הוא לעולם לא יתמלא.
אין בָאַרָכֵּה.

ואז הבנתי. 🤦‍♂️
כשרודפים אחרי משהו/מישהו
הוא בהכרח בורח,
וגם אם בסוף מצליחים להשיג אותו
אם הסיבה לא הייתה מדוייקת
לנו (בלבד),
אם זה לא מה שבאמת רצינו,
אין מילוי
ובמקום תחושת סיפוק מגיעה תחושת ריקנות,
ואז מתחיל לו מרדף חדש,
ושוב חוזר (חלילה).

כשהתחלתי קצת יותר להקשיב לעצמי,
מה אני באמת באמת רוצה,
התשובות לא איחרו להגיע,
לעזור ולהשפיע על חיים של אנשים ועסקים אחרים,
להקשיב להם,
לראות להם את הכאב בלבן של העיניים,
להכיל אותם (פעמים רבות בפעם הראשונה בחייהם),
ולעזור להם לראות את הפוטנציאל העצום
שקיים מתחת לכל הקליפות,
לדייק אותם,
לבנות תוכנית פעולה שמתאימה רק להם,
ולראות יחד איתם איך הם משיגים
את החיים שתמיד חלמו עליהם.

סיפוק.
אין מרדף (סוף סוף),
יש שלמות.
אושר.